סהר עזרא, חניך קבוצת הבוגרים מחזור א', נתניה

סהר עזרא, חניך קבוצת הבוגרים נתניה, מחזור א'

"הכרתי את זיו נעורים בכיתה ז', כשכמה חברים שלי הלכו לפעילות שם. בהתחלה, כלל לא חשבתי להצטרף לפעילות כי שנאתי את הים. במשך שנה שלמה החברים שלי היו מגיעים כל פעם, יום אחרי פעילות, עם חיוך ענק ועיניים נוצצות וסיפרו כמה הם נהנים ואיך הם מקבלים כלים שמלמדים אותם איך להתנהג בחוץ. הזמן עשה את שלו ובכיתה ח' בחרתי להצטרף לזיו נעורים. מהרגע הראשון הבנתי שלא נכנסתי רק למים, אלא למשהו גדול הרבה יותר מזה. המדריך שלי בזמנו, אבי חלפון, כל הזמן דיבר איתנו על ההתמדה - התחיל וסיים כל פעילות עם המילה הזו. בהתחלה לא הבנתי למה הוא מתכוון, אבל פתאום, בסוף השנה הבנתי את הכוח והעוצמה שיש במילה אחת. שהפעילות היא מעבר לים וגלישה, אלא היא כלי שמשנה מציאות.

בזכות הפעילות גיליתי עולמות נוספים. הבנתי שהים הוא מקום מסוכן ושרק עם התמדה והקשבה אתה תצליח להוציא ממנו את המרב - אם זה ימים של ניסיון עד שאני מצליח סוף סוף לעמוד על גלשן, לחתור עמוק יותר עם הקיאק או שבזכות זה שלא ויתרתי לעצמי הצלחתי לפגוש בעולם שמתחת למים ולראות בעלי חיים ימיים שטרם יצאתי לי לפגוש. נפלתי וקמתי כמה פעמים, אך תמיד היה מאחורי את המדריך שדרבן אותי וצעק לי 'תתמיד, תתמיד'. אתה לא תמיד מאמין בזה עד פתאום, בלי שאתה שם לב, אתה רואה את השינוי.

בים חלק מהזמן אתה נמצא רק עם עצמך- אם זה בצלילה או בגלישה, והכוח הזה שאתה מבין שאם אתה לא תהיה אחראי על עצמך ואם לא תקשיב להסברים של המדריך בתחילת הפעילות- אתה תיפגע, זו עוצמה שלא ניתן להסבירה במילים. אתה חייב להיות הרבה יותר אחראי ואסור לך להתחכם ולהסתכן.

השינוי שלי - הפה שלי זו הקללה והברכה שלי בחיים. לפני שהגעתי לעמותה לא דיברתי תמיד יפה, נהגתי להוציא כל מה שחשבתי מבלי לחשוב פעמיים על הדברים שאני אומר. זיו נעורים גרמה לי לשלוט על הפה. גרמה לי להקשיב. לא לזרוק סתם דברים, אלא לדבר בצורה מושכלת. פתאום הבנתי שצריך לשתוק לפעמים, כי אם לא תקשיב- איפה יש סחף, למה צריך להיכנס עם חליפת צלילה, איך להיזהר משוברי גלים - אתה זה שתפסיד.

המדריכים שלי אף פעם לא התנשאו מעלי. הם לימדו אותי לעמוד מאחורי הדעה שלי, אך לדעת לעשות זאת בטוב טעם. אנחנו בני אדם ואנחנו עושים מדי פעם טעויות, אבל חשוב גם להתנצל ולהודות בטעות. זיו נעורים מתחו לי את הגבולות. אני זוכר את הגל הראשון שהצלחתי לקחת ואת תחושת הסיפוק והגאווה שהרגשתי - הצלחתי! הים הפך להיות אחד האהבות הגדולות שלי. בהתחלה לא סבלתי את המים, אהבתי רק את החיים שמחוץ להם והעובדה שהייתי ילד שמן לא תרמה לעניין.

העמותה החדירה בי את המוטיבציה להרזות ואם פעם הייתי ילד שאהב להישאר בבית, היום אני יוצא, מבלה ואוהב את החיים. לים אנחנו נכנסים כמשפחה. שומרים אחד על השני. יש ימים גם טובים, אך גם קשים יותר וצריכים גם לדעת להתמודד עם זה. זיו נעורים כיוונו אותי למקום טוב, להיות ממוקד מטרה, אחראי, ולהאמין שאני יכול לעשות הכל אם אני רק אתמיד.

לאחר שאני ועוד חבר סיימנו את הפעילות בסוף כיתה ט', החלטנו שאנחנו לא רוצים לוותר על העמותה ובדקנו כיצד אנחנו יכולים להעניק בחזרה למקום שנתן לנו כ"כ הרבה. השנה, חזרנו, אחרי הפסקה של שנה, אבל הפעם תחת פרויקט חדש- 'פרויקט הבוגרים'. בפרויקט אנחנו נפגשים פעמיים - פעם אחת בפעילות שנועדה להכשיר אותנו לגיוס ובפעילות השנייה אני משמשים כעוזרי מדריך בקבוצות שונות בעמותה.

בהתחלה קצת חששתי מהתפקיד. למה שנער בגיל שלי יקשיב לי? מי אני בכלל? הבנתי שאני צריך לגשת אליהם בגישה קצת שונה. אני צריך לדבר איתם בגובה בעיניים כדי שהם לא יברחו ממני. אני חייב להראות להם שאני אחד מהם.

באחת הפעמים נכנסנו (הקבוצה ואני) לים עם גלשן. אחד החניכים שלי ביצע את כל הפעולות נכון- ידע איך עולים נכון על הגל, איך משתלטים על הגלשן וכו'. הבעיה היחידה שלא היה לו מספיק ביטחון עצמי כדי להגיד – עכשיו אני קם, אני יכול לעשות את זה.

הוא זכר הכל בעל פה אבל לא ידע ליישם את זה בשטח. באתי אליו ויצאתי איתו מהים והתחלנו לשוחח על נושאים שונים. לאט לאט התחלתי לדמות לו את הים ואת הסיטואציה, הסברתי לו מה לעשות. הוא הקשיב לי, והחלטנו להיכנס למים, ופתאום, הוא לקח את הגל הראשון שהוא ניסה. זה פשוט לא יאומן. לא היה לו את האומץ ופתאום, בעקבות השיחה שלנו, הוא קיבל את האומץ, את הכוח. הרגשתי באותו רגע בעננים, הבנתי מה מילים יכולות לעשות. התחלתי לצעוק בטירוף. יצאנו מהמים והתחלנו להתחבק והוא לא הפסיק להודות לי, ופשוט עניתי לו שלא יודה לי, אלא לעצמו.

השאיפה שלי היא ללמוד וכמה שיותר. פשוט הכל. לפעמים אני הולך עם חברים שלי לעבוד בלי לקבל תשלום רק כדי ללמוד. כחלק מזה אני לומד משפטים במכללה זאת השנה השנייה, מחוץ לשעות בית הספר. התחום של חוק ומשפט מסקרן אותי מאוד. הידיעה שבכל סיפור יש בעד ונגד והאמונה בסיפור אליו אתה משתייך, זה תחום מאוד מעניין. תשאף לצדק ותפעל בנושא. אני רוצה לחקור את הנושא לעומק. במקביל אני עכשיו בצו ראשון מתכונן למיונים לטיס ולימי גיבוש לסיירות. אני רוצה קרבי, רוצה להגן על המדינה ולמצוא את עצמי כמה שיותר גבוה, ואני יודע שאם אני אתמיד אז באמת השמיים הם הגבול."

התנדבות לתרומה עגלו לנו לטובה