יוסי סרוסי, חניך קבוצת הבוגרים, מחזור א', נתניה

יוסי סרוסי, חניך קבוצת הבוגרים, מחזור א' נתניה

"הצטרפתי אל עמותת 'זיו נעורים' בגלל שתמיד אהבתי את הים. כשהגיעו מהעמותה לבית הספר שלי, 'קפצתי' על ההזדמנות ביחד עם עוד חברים.

לפני שנכנסתי לעמותה, לא השקעתי בלימודים, לא למדתי למבחנים ולא הכנתי שיעורי בית. בעמותה למדתי מהי אחריות והתחלתי להשקיע הרבה יותר. בנוסף, התנאי של ההורים שלי להשתתפות בפעילויות העמותה היה שיפור בלימודים ולכן המוטיבציה שלי להשקיע בבי"ס עלתה וגברה.

התקופה שלי כחניך הייתה תקופה יפה מאוד, כל הזמן חיכיתי לפעילויות בים. לא היה אכפת לי מה המזג אוויר, העיקר שתהיה פעילות ולתת את כל מה שאני יכול לקבוצה שלי.

יום אחד בחורף הייתה סערה והיו גלים גבוהים מאד. באותו יום גלשתי ולא הצלחתי לעבור את הגלים. ניסיתי פעמים רבות ולא הצלחתי, בשלב מסוים התייאשתי ורציתי לצאת. כשיצאתי ניגש אלי המדריך שלי איציק (מדריך אלוף) ושאל אותי, מה לדעתי הכי קשה בגלישה?, עניתי לו שלעבור את הגלים הגבוהים. הוא אמר לי שזה לא נכון, הכי קשה זה להתמיד. הקושי הוא אחרי הנפילה, לעלות עוד פעם, עם יותר כוח ולא לוותר. את הסיפור הזה אני לוקח איתי לכל מקום. לא חשוב מה יקרה וכמה יהיה קשה, אסור אף פעם לוותר, ואם התחלת משהו- תסיים אותו, גם אם אתה חושב שאתה לא מסוגל- תיתן את כולך.

אחרי שלוש שנים שהייתי חניך בעמותה, היא הפכה להיות כמו הבית השני שלי ולא הייתי מוכן לוותר עליה .בחרתי להמשיך בעמותה בקבוצת הבוגרים מכיוון שהרגשתי שאני חייב לעמותה אחרי כול מה שהיא נתנה לי.

המעבר מחניך לעוזר מדריך היה מעבר עצום. בהתחלה היה לי קשה מאוד בגלל שאף פעם לא היה לי כושר מנהיגות והייתי מאוד בישן אבל עם עזרה מהמדריכים המקצועיים ושאר החניכים התגברתי על הקושי הזה.

הפעם הראשונה שלי עם חניכים הייתה "שוק". קיבלתי קבוצה עם ילדים לא קלים, שלא הקשיבו בהתחלה. באותו יום היה ים גבוה וכל הזמן היה צריך להגיד להם שהם נסחפים, ובגלל שהם לא הקשיבו זה היה מסוכן. אבל אחרי שהלכתי להביא אותם כמה פעמים ועזרתי להם לגלוש ולעמוד על הגלשן, הם התחילו יותר להקשיב לי וזה נהיה כיף גדול.

ביום חורפי אחד שהים היה סוער עם גלים גבוהים, ראיתי חניך אחד נאבק בגלים ונזכרתי בי. החניך התייאש ויצא, בדיוק כמו שאני עשיתי. יצאתי ודיברתי איתו, כמו שאיציק דיבר איתי. החניך חזר למים והצליח לעבור את הגלים (הים גם ירד קצת אז היה לו יותר קל) ולחזור לקבוצה שהייתה אחרי הגלים הרגשתי טוב אחרי זה, הרגשתי את השינוי שעברתי...

השאיפות שלי היום הם להתקבל ליחידה טובה בצבא, כמובן בחיל הים. יש לי גיבוש בקרוב של שייטת 7 (צוללות) ואני מקווה מאוד שאני יעבור. אחרי כל התקופה בעמותה, אין לי ספק שהמקום היחיד שאני רוצה להיות בו זה בים. גם אחרי השירות הצבאי אני מקווה לחזור לעמותה ולהדריך שם.

כמובן שאני ממליץ מאד על העמותה ויותר מזה אני אגיד שאסור לפספס את ההזדמנות הזאת כי אני יודע כמה העמותה הזאת חשובה ותורמת!"

התנדבות לתרומה עגלו לנו לטובה